מביקורת עצמית לחמלה

כאשר אנו רוצים לשחרר את הביקורת העצמית ולטפח חמלה אלו הצעדים המומלצים:

להבחין מה עולה בנו. לעשות את הבחירה איזה דפוס אני רוצה לאמץ לעצמי.

איך אני רוצה להתייחס לעצמי.

למרות שבעבר היתה בריונות או ביקורתיות כלפי זה לא אומר שאני צריך להמשיך בדרך זו.

כאשר אנחנו מתייחסים לעצמנו באופן מטיב, מעודדים תומכים כנים (כפי שהיינו עושים עבור חבר טוב או בן משפחה), סביר להניח שנוכל להתקדם לעבר המטרות שלנו.

אם אנחנו נותנים לדמות המבקר להשפיע עלינו- מזדהים איתו, זה יכול להיות מאוד לא נעים פוגעני.

יש לנו את היכולת להתבונן ב'אני הביקורתי', כאשר נשים לב אליו נוכל לשנות את היחס כלפי עצמנו ולהתמיר אותו 'לאני החומל'.

 כאשר נחווה מצבי קושי זה גם יסייע לנו.

אפשר לשים לב מה יש מאחורי דמות המבקר.

אם נוכל לקלף את הכעס..

‏ממה המבקר באמת מפחד?

‏מגן עלינו מהפחד מדחייה, מלהפגע מלהדחק הצידה

‏במקום להגן עלינו הוא תוקף אותנו.

האני המבקר

מייצג מקום מאוד פגוע בנו

אולי בעקבות מה שאנשים עשו לנו

אולי מאחר והיינו מאוכזבים שלא יכולנו לזכות בהערכה/ אהבה/ הכרה, והיו דמויות שפגעו בנו.

לא משנה מהיכן דמות המבקר מגיע

לרוב יש מאחוריו עצב, פחד וכאב. 

התהליך הוא ללכת צעד צעד לזהות אותם ולבנות את האני החומל.

האני החומל, מתקן את היחס כלפי עצמנו ואיך אנו תופסים את עצמנו.

אנחנו צריכים להיות מחויבים לתהליך

שעולה דמות המבקר להיות מודעים

לזכור שהביקורת היא הגנה שלא משרתת אותנו.

לרכך את הביקורת הזו,

להיות יציב ומקורקע בגוף ובנשימה.

כך האני החומל שלכם יתעצם מיום ליום וייצב אתכם.